עבור חברות שמחפשות הזדמנויות חדשות בתעשיית השבבים, עלייתה של מכונות הליטוגרפיה בגודל 28 ננומטר של סין מהווה הזדמנות משמעותית לחברות להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת וזולה. עם התחרות שנוצרה על ידי סין, חברות ברחבי העולם יכולות כעת לקבל גישה לייצור שבבים איכותיים, ללא את ההשקעה הגבוהה הנדרשת עבור מכונות הלייטוגרפיה של ASML. העלות הנמוכה של מכונות סיניות אלו פותחת דלת לחברות רבות יותר, בעיקר אלו שהיו חסומות לגישה לתעשייה זו בגלל העלויות הגבוהות של ציוד הלייטוגרפיה המסורתי.
הבסיס לצלחתה של סין נעוץ בהשקעות רבות בתחום פיתוח חומרי גלם לייצור מעגלים חשמליים. מכונות הייצור בעלות תכנון של 28 ננומטר מהוות רק חלק מהאסטרטגיה הרחבה של סין. מכונות אלו גורמות כבר לשינויים משמעותיים בשוק העולמי. באמצעות טכנולוגיית ליטוגרפיה באור אולטרה-קינטי, ניתן לייצר מיקרו-שרטוטים עם צפיפות של עד 200 מיליון טרנזיסטורים לסמ”ק, דבר שניתן להשוותו למכונות של ASML. עם זאת, ההבדל העיקרי הוא המחיר – מכונות סין יקרות הרבה יותר, בגובה של 20 מיליון עד 50 מיליון דולר, לעומת מכונות ASML שעלותן מעל 100 מיליון דולר. טכנולוגיה זו גורמת כבר ללחץ על ASML, Nikon וCanon, שרמת השוק שלהן פוחתת בזכות התחרות.
התמקדות סין בפיתוח חומרי גלם לייצור שבבים באופן עצמאי, הובילה להישגים מרשימים. למשל, חברת SMIC, יצרנית שבבים סינית, הצליחה לפתח תהליך ייצור בשטח של 28 ננומטר. ההישג הזה מבטל את התלות בטכנולוגיות זרות, ומחזק את מעמדה של סין בשוק. ההשפעה של פיתוחים אלו היא עצומה – היא מסמלת שינוי במערכת הכוחות בתעשייה השבבית. עם המשך הפיתוח של טכנולוגיות בשטח של 7 ו-5 ננומטר, תפקידה של סין בהכנת עתיד תעשיית השבבים יהיה עוד יותר חשוב. כל זה יגרום לחברות הוותיקות בתעשייה להתאים את עצמן או שהן עלולות לאבד את מעמדן.